מותם הטרגי של שלושה אחים פלסטינים, שנספו בשריפה שהרסה את ביתם ברצועת עזה ב- 6 במאי, הוא הוכחה נוספת עד כמה מוכנים המנהיגים הפלסטינים להרחיק לכת כדי לנצל את ילדיהם למטרות פוליטיות ואינטרסים צרים.
שלושת ילדי משפחת אבו הינדי - מוחמד בן 3, אחיו נאסר בן השנתיים ואחותם התינוקת רעף בת החודשיים, נספו בדליקה שנגרמה מנרות שבהם השתמשו בשל הפסקות החשמל החוזרות ונשנות ברצועת עזה.
משבר החשמל ברצועת עזה הוא תוצאה ישירה של מאבק כוחות מתמשך בין שני הכוחות הפלסטיניים היריבים, חמאס והרשות הפלסטינית.
בחודשים האחרונים החריף המשבר והותיר חלקים גדולים מרצועת עזה ללא חשמל במשך רוב שעות היום. חמאס מאשים את הרשות הפלסטינית במשבר מאחר שאינה משלמת את עלויות הדלק הנחוץ להפעלת תחנות הכוח ברצועת עזה. הרשות הפלסטינית השיבה כי היא מאשימה את ה"שחיתות" ו"חוסר היכולת" של חמאס.
משפחת אבו הינדי גרה במחנה הפליטים שאטי, שבהם חיים מנהיג חמאס אסמעיל הנייה ומנהיגים אחרים של התנועה האסלאמית. אולם בניגוד למנהיגי חמאס בכירים, משפחת אבו הינדי לא יכולה להרשות לעצמה לרכוש גנרטור משלה שיספק להם חשמל בזמן הפסקות חשמל. במקום זאת, המשפחה מוכת הטרגדיה, כמו רוב המשפחות ברצועת עזה, השתמשה בחלופה הזולה ביותר לתאורה – נרות.
באותו לילה נורא, ילדי אבו הינדי הלכו לישון עם נרות דולקים. שעות לאחר מכן, גופותיהם החרוכות של שלושת האחים הוצאו מהבית, אשר עדיין עלה בלהבות והיה אפוף עשן.
בכל מדינה אחרת, תקרית זו הייתה מדווחת כטרגדיה שגרתית - כזו היכולה לקרות בכל עיר כמו ניו יורק, לונדון או פריז.
אולם מותם של שלושת הילדים הוא לא רק טרגדיה אישית נוספת. זוהי הקרבת ילדים: ילדי אבו הינדי הוקרבו על מזבח מלחמה ארוכת שנים בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס, וילדים אלה אינם הקורבנות הראשונים או האחרונים.
במקביל, הרשות הפלסטינית וחמאס מנצלים את הטרגדיה של משפחת אבו הינדי ופתחו במסע הכפשות זה נגד זו. יריבים אלה מעולם לא חיו בשלום זו עם זה, אולם השמצות הפוליטית על חשבון שלושה ילדים מתים הן שיא מזעזע חדש.
הילדים אפילו לא נקברו ומנהיגי חמאס הפנו אצבע מאשימה נגד נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, וראש ממשלתו, ראמי חמדאללה, וטענו כי הם אחראים ישירים למשבר החשמל ברצועת עזה.
דובר החמאס, סמי אבו זוהרי, טען כי משבר החשמל הוא חלק ממאמצי מנהיגי הרשות הפלסטינית להשאיר את כל רצועת עזה תחת מצור. מטרתה של הרשות, כך הסביר, הוא ערעור שלטון חמאס ברצועת עזה והפלתו.
פקידי חמאס אחרים אמרו, כי המשבר הוא תוצאה ישירה של התעקשותה של הרשות הפלסטינית להטיל מס על הדלק שהיא מספקת לתחנות הכוח ברצועת עזה - נטל כספי שהחמאס אינו יכול לעמוד בו בשל עלותו הגבוהה ממילא של הדלק. הם אמרו, כי המס אינו צודק מפני שהרשות הפלסטינית, בהסכם עם ישראל (שממנה היא רוכשת את הדלק), מקבלת החזר מס. בנוסף, הם הצביעו כי הרשות סירבה להגיש בקשה לישראל להגדיל את אספקת החשמל לרצועת עזה.
התרגום: חמאס אינו לוקח אחריות על העובדה ששני מיליון פלסטינים ברצועת עזה מבלים 12 שעות ביממה ללא חשמל. לדבריהם, זוהי אחריותו הבלעדית של מחמוד עבאס וראש ממשלתו המתעניינים אך ורק בהפלת שלטון חמאס.
אולם לאן נעלמו מיליוני הדולרים שתרמו מדינות מכל העולם? כמה עולות המנהרות, שחמאס משתמש בהן כדי לשגר מתקפות טרור נגד ישראל? ולמימון מחבלים ובני משפחותיהם? האם לא היה עדיף להשקיע את הכסף כדי להגן על ילדים מפני מוות בדליקה שנגרמה מנרות?
מנהיגי חמאס הציגו מסכת הכפשות מבוימת היטב. בצעד חסר תקדים, נשלחו רעולי פנים מהזרוע הצבאית של חמאס, עז א-דין אלקסאם, להשתתף בהלוויית שלושת הילדים. מנהיגי החמאס כמו אסמעיל הנייה נכחו גם הם והביעו תנחומיהם למשפחה. המצלמות הנציחו כל זאת כדי להראות את זיקתה של המשפחה לחמאס ולרמוז כי עבאס והרשות הפלסטינית אחראים לטרגדיה.
גם הרשות הפלסטינית מעוניינת להרוויח מהטרגדיה ופתחה במלחמת השמצות נגד חמאס. יוסוף אל-מחמוד, דובר ממשלת הרשות הפלסטינית, דחה את האשמות חמאס. "מי שממשיך להשתמש באנשים כבני ערובה ברצועת עזה אחראי לטרגדיה זו", אמר, והתייחס למנהיגי חמאס בעזה. "הטרגדיה של הילדים ברצועת עזה היא הטרגדיה של כל הפלסטינים. חמאס אחראי לפיצול המתמשך (בין הגדה המערבית לרצועת עזה)". עבאס העומד בראש תנועת הפת"ח אף הרחיק לכת והציג את אביהם האבל של הילדים המתים כאחד משלהם.
הרשות הפלסטינית מקווה כעת כי הטרגדיה של משפחת אבו הינדי תעודד את הפלסטינים ברצועת עזה להתקומם נגד חמאס.
חמאס מקווה כי הטרגדיה תמשיך לערער את אמינות הרשות הפלסטינית בקרב הפלסטינים. הרשות מוצגת כשותפה להטלת המצור על רצועת עזה כדי למנוע ממנה לקבל כלי נשק.
האשמות והאשמות נגד אלה הן עדות נוספות לכך שהרשות הפלסטינית והחמאס נחושים להמשיך במאבקם עד הילד הפלסטיני האחרון.
עם זאת, עבאס מנסה לשכנע את העולם לתמוך בתוכניתו להקים מדינה פלסטינית ריבונית בגדה המערבית וברצועת עזה. קשה לדמיין כיצד כף רגלו תוכל לדרוך על אדמת עזה לאחר הלוויה זו.
מה שקרה בבית אבו הינדי הוא טרגדיה משפחתית שלא ניתן לתארה במילים. מה שקורה לעם הפלסטיני, אשר מנהיגיו מאז ומעולם לא דאגו לרווחתו, הוא טרגדיה בממדים ארציים.
חאלד אבו טועמה הוא עיתונאי עטור פרסים החי בירושלים.