רפאל ישראלי הוא פרופסור אמריטוס ללימודי ההיסטוריה של האסלאם, סין והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. הוא כתב יותר מ- 50 ספרים.

"בעולם הפוליטי הערבי משתמשים במוטיבים אנטישמיים קיצוניים קלאסיים ככלי פוליטי. הכפשות מעין אלו קיימות במדינות רבות, ומשמיעים אותן גם חוקרים המופיעים באמצעי תקשורת מובילים. השמצה כזו היא עלילת הדם. האשמה כוזבת זו טענה במקור כי יהודים חוטפים ורוצחים ילדים נוצרים לצורך אפיית מצות לחג הפסח. עלילת הדם הופיעה בפעם הראשונה בשנת 1144 בעיר הבריטית נורוויץ', ומאז היא חזרה ועלתה במקומות שונים באירופה.

"בנוסף, נוצרים הביאו את עלילת הדם לעולם המוסלמי. בשנת 1840 הקונסול הצרפתי בדמשק ומספר נזירים טענו באופן כוזב כי כומר נוצרי מהעיר, האב תומאסו, נרצח על ידי יהודים שהשתמשו בדמו. גם הנאצים עשו שימוש בעלילת הדם. העיתון האנטישמי Der Sturmer פרסם בשנת 1934 גיליון מיוחד. בדף הראשון הופיע איור של נער גרמני השוכב על שולחן מוקף ביהודים עם זקנים ארוכים ופאות. הם הוציאו את הדם מגופו באמצעות צינורות ארוכים".

רפאל ישראלי

"השימוש שעושים הערבים בעלילת דם מתבטא בחלקו על ידי מחזור עלילת דמשק. לדוגמה, מוסטפא טלאס, מי שכיהן כשר ההגנה הסורי בין השנים 1972 ל-2004, חיזק את מהימנות עלילת הדם בעבודת הדוקטורט שלו שבה התייחס לעלילת דמשק כאל עובדה היסטורית ולא כהאשמה אנטישמית כוזבת.

"ישנן קריקטורות המשתמשות במוטיב עלילת הדם. בשנת 1990 פרסם העיתון הבחרייני אל-ביאן קריקטורה שבה נראים שני חיילים ציוניים כעורי פנים מכים למוות ילד (ככל הנראה ערבי). בקריקטורה הגב' שמיר, אשת ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר, קוראת "חבל לבזבז דם של ילד. אני צריכה אותו כדי לאפות מצות".

מעודדים גם גרסאות חדשות. בשנת 1992 העיתון המצרי אל-איתיחאד הציג יהודי שותה את דמו הנשפך של העם האמריקאי בקשית. בשנת 1994, היומון הירדני אל-דוסתור הראה יהודי מכוער המגיש בקבוק מלא דם של ילדים פלסטינים לאישה (המייצגת את הקנאות הציונית), ואומר כי זו מתנה ליום האם ל"אמא הטובה בעולם". באותה שנה הציג העיתון הכוויתי סאות אל כווית קניבל יהודי לאחר שאכל גופות ערבים, שעצמותיהם נותרו על השולחן. חשוב לציין כי גם אם העיתונים הערביים נמצאים בבעלות פרטית, הם מפוקחים על ידי הממשלה המצנזרת את תוכנם.

"בשנת 2010 הטלוויזיה של החמאס שידרה סרטון אנימציה שכותרתו "מתנחלים שותים דם פלסטיני". בסרטון נראו ילדים פלסטינים מתבוססים בשלולית דם ויהודי אירופי סטריאוטיפי מלקק את שפתיו האדומות לאחר שהרג אותם. הטלוויזיה של חמאס ראיינה גם את ד"ר סלאח סולטן, מייסד המרכז האמריקאי למחקר אסלאמי. הוא הזכיר את עלילת דמשק באומרו כי האב תומאסו נטבח יחד עם משרתו. לאחר מכן לשו את המצות יחד עם דמם.

"חוקרת סעודית בשם ד"ר אומאימה אל-ג'אלמה מאוניברסיטת המלך פייסל בדמאם המציאה גרסה חדשה לעלילת הדם הנוצרית הקלאסית שהתמקדה בחג הפורים ולא בפסח. לטענתה, במהלך חג הפורים היהודים מצווים להכין מאפים מיוחדים. עליהם להשיג דם אדם כדי שאנשי הדת שלהם יוכלו להשתמש בו לאפייה. אל-ג'אלמה אמרה כי על הקורבן להיות נער בוגר, מוסלמי או נוצרי. היא פירטה את שיטת ההריגה וכיצד מכינים את הדם. דיווח על "מחקר אקדמי" זה פורסם ביומון הממשלה הסעודית אל-ריאד.

"אחד העיתונים הערביים היוקרתיים ביותר, העיתון המצרי אל-אהראם אל-איקתיסאדי, פרסם מאמר של ה"חוקר" ד"ר לוטפי עבד אל-אדהים שכותרתו "ערבים ויהודים: מי ישמיד את מי?" במאמר נכלל הקטע הבא: "ההבדל היחיד בין החוגים היהודים השונים הוא האם להרוג את הקורבן הערבי שלהם תחת הרדמה או לתקוף אותו באכזריות ולשתות את דמו מיד...על מטרה זו היו כל היהודים תמימי דעים".

"לא רק ערבים מוסלמים מזכירים את עלילת הדם. המשורר הלבנוני הנוצרי הנודע, מרואן שאמון, מתאר בצורה גרפית את השימוש בדם הכומר נוצרי בשנת 1840 בדמשק להכנת מצות, כאילו הוא עצמו נכח באירוע. שאמון אומר כי במקום להעניק במתנה שוקולד הוא מחלק ספרים בנושא זה לזוגות טריים שנישאו.

"כל הדוגמאות לעיל הן חלק מהמאמצים בעולם הערבי והמוסלמי ליצור אווירה שבה יהודים אינם נחשבים אנושיים לגמרי. העלמת עין מניסיונות אלו רק מעודדת את פריחתם של הגורמים הקיצוניים ביותר בחברות אלו ללא פיקוח ומעצימה את השפעתם הפוליטית. בעולם הערבי ישנם קולות נדירים של שפיות. לעתים, הלחץ האמריקאי עושה את שלו, אולם אף אחד מהם אינו משפיע לטווח הארוך".

כתבות אחרונות מאת
קבל את החדשות האחרונות בדואר אלקטרוני: הרשם חינם לרשימת התפוצה של מכון גייטסטון.

he