פרופ' פיטר ואן דר הורסט חקר פילולוגיה קלאסית, ספרות ותיאולוגיה. הוא היה מרצה ללימודי יהדות ונושאים אחרים באוניברסיטת אוטרכט.
"הברית החדשה מכילה מספר קטעים אנטישמיים, שניתן למצוא רק בכתבים המאוחרים. הדוגמה הבולטת ביותר היא בבשורה על פי יוחנן, שנכתבה לאחר הקרע בין הנוצרים ליהודים. הרגשות האנטי יהודיים חלחלו לכל חלקי הספר, והוא מכיל את הפסוק האנטישמי ביותר בברית החדשה.
"יוחנן הרחיק את ישו לחלוטין מהעם היהודי. הוא מאפשר לו לדבר אודות היהודים, חוקיהם ומנהגיהם כאילו הוא עצמו כבר אינו אחד מהם. הגרוע מכל, במחלוקת בין ישו והמנהיגים היהודים, יוחנן נתן לו לומר: 'אתם מאביכם השטן'.[1] בספרות הנוצרית, המאוחרת יותר, הביטוי כבר התפתח."
 פיטר ואן דר הורסט |
"להערה הקצרה הזאת היו תוצאות קטלניות במשך למעלה מאלפיים שנה. היא עלתה בחייהם של אלפי יהודים במהלך ההיסטוריה, ובמיוחד בימי הביניים. פסוק זה אומץ על ידי נוצרים שונאי יהודים כדי להצדיק רצח יהודים. רוצחים אלו האמינו כי: 'אם ישו אמר שיהודים הם בני שטן, עלינו לעשות ככל יכולתנו כדי למגרם'.
"כל חוקרי הברית החדשה מסכימים כי זו אינה עמדתו של ישו, אלא של יוחנן. כאשר קבוצה דתית מתפלגת מדת האם שלה, עליה ליצור זהות משלה. הסוציולוגיה של הדת מלמדת אותנו כי בשלב הראשון, הקבוצה החדשה מתחילה תמיד לתקוף את הדת הישנה באכזריות. הדמוניזציה היעילה ביותר היא לקרוא ליהודים 'בני השטן' ולגרום לישו לומר זאת בעצמו. למרבה הצער, הבשורה על פי יוחנן היא אחד הספרים הפופולריים בנצרות".
"הטקסטים האנטישמיים בבשורה על פי מתי נכנסים לתמונה אשר אינה עצמה אנטישמית. רק בנרטיב זה של הבשורה מוזכר כי פילאטוס, הנציב הרומי ביהודה, סבור כי ישו חף מפשע: 'ויאמר ההגמון ומה עשה רעה'. לאחר מכן פילאטוס רוחץ את ידיו לאות ניקיון ידיו: 'וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנוכי מדם הצדיק הזה'. ואילו אשתו של פילאטוס מספרת כי חלמה על ישו וכי הוא חף מפשע: 'ותשלח אליו אשתו לאמור אל תהי ידך בצדיק הזה כי בעבורו הרבה עוניתי היום בחלום[2].'. "כל מה שאנו יודעים ממקורות אחרים מוכיח כי פילאטוס היה חסר מצפון וחסר רחמים. הרעיון שפילאטוס היה מציל נידון למוות מפני שהיה סבור כי הוא חף מפשע מנוגד להיסטוריה וכמעט מגוחך".
"יש להבין את הטקסט של מתי בהקשר של התקופה, בסביבות שנת 80 לספירה. באמצע שנות השישים לספירה, תחת הקיסר נירון, החלו הרדיפות הראשונות של הנוצרים ולאחר מכן רדיפות מיעוטים נוספות ברמה המקומית. הן הפחידו את הנוצרים.
"מטעמים פוליטיים, מתי ידע כי כתביו צריכים לתת לרומאים את הרושם כי הנוצרים אינם מהווים עבורם סכנה. אם פילאטוס, שופט רומאי מכובד ביותר, אומר כי ישו חף מפשע הרי הרומאים אינם צריכים לפחד מהנצרות. זה הוביל לסיפור על היהודים הצועקים לכאורה 'דמו עלינו ועל בנינו', כלומר אנו אחראים למותו. העברת האחריות על מותו של ישו לעם היהודי עומדת בניגוד לדברי מתי בחלקים מוקדמים יותר בבשורה, כי ישו זכה לפופולריות עצומה בקרב ההמונים, דהיינו רוב פשוטי העם היהודי.
"קיים גם מקרה בודד של התפרצות אנטי יהודית של השליח פאולוס. באחד מהאיגרות ששלח לתסלוניקים, הקהילה נוצרית בעיר היוונית תסלוניקי, הוא מדווח כי היהודים התנגדו בחריפות להטפותיו. פאולוס מתפרץ בזעם ואומר 'כי גם אתם עוניתם על ידי בני עמכם כאשר עונו גם הם על ידי היהודים אשר אף הרגו את האדון ישוע ואת נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלוהים ומתקוממים לכל אדם'.[3]
"זהו הטקסט היחיד בברית החדשה האומר כי היהודים הם אויב האנושות. מוטיב זה נובע מאנטישמיות פאגאנית שהייתה קיימת לפני הנצרות, והיא מופיעה בה פעמים רבות. טענה זו עומדת בסתירה מוחלטת למה שמספר פאולוס באריכות על העם היהודי באיגרת שלו לרומאים. בשלושה פרקים ח', י' ו-יא' - פאולוס מצייר תמונה חיובית הרבה יותר של העם היהודי. אין אזכור לכך שהוא אויב האנושות, גם לא באיגרות אחרות שלו.
"באיגרת האחרונה שלו לרומאים, פאולוס אומר כי עלינו הנוצרים להבין כי עץ הזית הוא עם ישראל ואנו הורכבנו ממנו: 'הן אתה נגזרת מעץ אשר בטבעו זית יער והורכבת שלא כטבע בזית טוב על אחת כמה וכמה שיורכבו אלה כטבעם בזית אשר יצאו ממנו'[4]. נראה כי המקרה הבודד של התייחסות אנטי יהודית של פאולוס הוא של מישהו שלא תמיד שלט ברגשותיו". רק מאוחר יותר תקפה הנצרות את הדת היהודית בכל עוזה, ובכלל זה באמצעות דמוניזציה.
[1]הבשורה על פי יוחנן פרק ח' פסוק 44, בתרגום פרנץ דליטש
[2] הבשורה על פי מתיו, פרק כז' פסוקים 15-26 בתרגום פרנץ דליטש
[3] איגרת פולוס הראשונה אל התסלוניקים פרק ב', פסוקים 14-16 בתרגום פרנץ דליטש
[4] איגרת פולוס השליח אל הרומיים פרק כח', פסוק 24, תרגום פרנץ דליטש